הסיפור של בוגר החווה - חייל קרבי בשירות סדיר.

נולדתי בירושלים למשפחה חרדית, בגיל 13 עזבתי את הבית והתגלגלתי ברחוב עד גיל 15. בגיל 15 הכרתי את החווה ואת יוסי שדה. כשהגעתי לחווה התחלתי ללמוד ולעבוד והתחלתי חיים חדשים חיים שלא הכרתי. במשך תקופה של 4 שנים עד לגיוס הייתי קם בבוקר עובד בדיר וחולב את העיזים. לאחר הצהריים הייתי לומד בבית הספר של שדה בר לבגרויות. השלמתי 12 שנות לימוד בציונים טובים -בספרות קיבלתי 80. במשך היום ישבנו כולם, עבדנו יחד והייתה אוירה חיובית וכיפית. היה לי חדר נפרד בקראוון משותף עם עוד בחור לפני גיוס. החווה בשבילי הייתה בית חם והדבר הכי משפחתי שהכרתי. למרות שיוסי שדה היה מנהל את החווה בפועל הרגשנו כולנו שווים ואף אחד לא הכריח אותנו לעבוד או ללמוד אלא עשינו זאת מרצוננו החופשי ומתוך כוונה לתרום. מה שיוסי לימד אותי במשך הזמן שגרתי בחווה זה לשאוף לעשות טוב ולא לפגוע באף אדם. מדי שבת היינו נוסעים למעיין באיזור ירושלים עושים על האש שותים קפה צוחקים ומשתכשכים במים בשבילי זו דוגמא לחיים החברתיים והמשפחתיים בשדה בר. היה לי כלב שטיפלתי בו במסירות רבה, שילמתי מכספי עבור חיסונים וטיפולים שוטפים בגלל זיהום מנשיכת כלב אחר. כאשר לא היה לי מספיק לשלם לוטרינר יוסי התנדב לסייע מכספו הפרטי. מבחינת העבודה בדיר הייתה עבודת צוות מעולה והווי משפחתי שלא קיים לדעתי בשום קיבוץ או מסגרת דומה. בנוסף, הייתי במשך תקופה ארוכה אחראי על הגינון ועל האורווה תפקיד שכלל טיפוח החווה ע"י פרחי נוי ושתילת עצים חדשים. החווה עבורי היא בית ומשפחה אמיתית וחדשה ובשדה בר בניתי חיים שלא היה לי סיכוי לבנות במקום אחר.