גם אני גדלתי בחווה. כמוני גם עשרות נערים אחרים. הייתי שם כשהכל התחיל כאשר יוסי חלק את הדירה הקטנה שלו עם 12 ילדים ונערים שאם לא היו אצלו הם היו חולקים את התא שלהם עם 12 אסירים. היינו שם 12 בדירה קטנה שיוסי מפרנס את כולם לבד. אז הוא לא היה מוכר רישמית אף גוף לא הכיר בו, פשוט התנדבות בצורה הכי יפה שיכולה להיות. כולנו הלכנו לצבא אני אישית שירתתי בצנחנים וחברי ביחידות דומות ויחידות סיור מהמובחרות ביותר. מלבנון עזה ועוד חזרנו עייפים ומותשים לדירה הקטנה ושם חיכתה לנו ארוחה חמה. היינו משפחה, ומאז אני עוקב ארחי החווה היא כבר מוכרת ועדיין משפחה חמה ומדהימה לילדים וכל המסגרות הממשלתיות הרימו ידים וזה בלשון המעטה.